גלנליווט 18 שנים

גלנליווט היא מזקקת הסינגל מאלט הסקוטית הראשונה שקיבלה רישיון חוקי כבר ב-1824. גלנליווט הביא למעשה לעולם את סגנון הספייסייד, ורבים אחריו ניסו לחקותו ואף לנכס לעצמם את שמו, שהיה סמל לאיכות. הטעם של גלנליווט הוא הטעם המייצג של ספייסייד – אלגנטי, פרחי, עם מתיקות דבשית, עוצמה ועומק. ב-1823 הועבר לראשונה חוק המוריד את רמת המיסוי הגבוהה על ייצור וויסקי. מטרת החוק הייתה לעודד את מזקקי הוויסקי הלא חוקיים לפנות ולקבל רישיון זיקוק. מי שקידם את החוק היה Duke of Gordon , שבבעלותו היו אדמות בצפון מזרח סקוטלנד. אחד מן האזורים שהיו בבעלותו היה גלנליווט. בתמיכתו ובעידודו ייסד ג’ורג סמית, שהתגורר בגלנליווט, את מזקקתו החוקית הראשונה, והיה הראשון לעשות כך בצפון סקוטלנד. לפני כן, עסק גם הוא ביחד עם עוד רבים, ביצור ובהברחת וויסקי. סמית היה בין הראשונים להבין ולראות את הנולד וכי תופעת הייצור הבלתי חוקי תלך ותעלם. חבריו שהמשיכו בייצור הלא חוקי ובהברחות כינו אותו בוגד ואיימו לשרוף את מזקקתו יחד עמו. גלנליווט זכה להצלחה ובעקבותיו הוקמו 18 מזקקות נוספות באזור, שכולם התהדרו בשם גלנליווט. ב-1880 תבע בנו של המייסד את כל שאר המזקקות ומאז קיים רק דה גלנליווט אחד. תהליך הייצור: עד היום מיוצר הוויסקי באותה שיטה. השעורה מיובשת בזהירות מעל כבול בוער, לאחר מכן עוברת תסיסה איטית ביחד עם מים טהורים, משם לזיקוק דודי כפול ולבסוף ליישון איטי וארוך בחביות עץ אלון. המרכיב הצעיר ביותר בוויסקי התיישן לפחות 12 שנה. עובדות חשובות: מסופר כי כאשר הגיע הנסיך יורש העצר, שלימים יהפוך לקינג ג’ורג’ השלישי, לראשונה לסקוטלנד בשנת 1820, אחד הדברים הראשונים שהוא ביקש היה הספקה של מאלט וויסקי גלנליווט. כל זה, עוד לפני שכלל העניק רישיון למזקקה. אזור גלנליווט נחשב לאזור המשובח ביותר לייצור מאלט וויסקי בכל ה-Spyside (צפון מזרח סקוטלנד) וזאת כנראה, בגלל איכותם של השעורה הגדלה באזור והמים שהם תערובת של מים כבדים ומים רכים. הגלנליווט נחשב לאחד המאלטים המשובחים שעל פיו נמדדים מאלטים אחרים. שייך לקונצרן המשקאות פרנו ריקארד, והינו בין היצרנים המובילים בקטגוריה כיום.