ליקר דרמבוי

1 במלאי

סיפורו של הדרמבוי מתחיל בשנת 1720 באיטליה, שם נולד צ'רלס אדוארד סטיוארט. סבו של צ'רלס היה מלך אנגליה ג'יימס ה- II, אמו היתה הנסיכה הפולנייה מריה קלמנטיין סובייסקיש ("הנסיכה קלמנטינה"), ואביו, ג'יימס סטיוארט, היה הטוען לכתר המלכות באנגליה. ג'יימס ניסה כמה פעמים להיכנס לסקוטלנד ולהשיב לו ולמשפחתו את הכתר, אך בכל פעם נכשל הניסיון. ב-1745 ניסה צ'רלס, שהיה ידוע בכינויו "בוני פרינס צ'רלי", לתפוס את הכתר האנגלי, המגיע לו, כך חשב, כיורש החוקי של שושלת סטיוארט. הוא נכנס לתחומי סקוטלנד, אסף צבא קטן כדי לפלוש לאנגליה ולזכות במלוכה. מעודד מהבטחות עזרה של מתנגדים לשלטון מווילס, צרפת ואנגליה, יצא בוני פרינס צ'רלי לקרב הגדול. בתחילה, הביס צבאו של בוני פרינס את כוחות האויב בקרב פרסטונפאנס. במורל גבוה הוא החליט להמשיך ולכבוש את האי הבריטי כולו והחל את המסע לכיוון לונדון, אך נתקל בשתי בעיות קשות: חלק מאנשיו חששו מהקרבות וחזרו לבתיהם, ונמלי הים היו בשליטת האויב, כך שעזרה מצרפת לא התאפשרה. בוני פרינס צ'רלי וצבאו נתקלו בצבא אנגלי חזק וגדול שהצליח להבריח אותם חזרה לסקוטלנד, שם כותרו, באפריל 1746, אז נערך אחד הקרבות המפורסמים ביותר בהיסטוריה הסקוטית - קרב קלודן (Culloden Battle), בו הביסו הכוחות האנגלים את בוני פרינס צ'רלי וצבאו בקרב עקוב מדם. הוא עצמו הפך לפליט שעל ראשו מונח פרס של 30,000 ליש"ט. לאחר מספר חודשי הימלטות, פגש בוני פרינס צ'רלי את פלורה מקדונלד בבנבקולה, שהבריחה אותו מהאי, עד שהגיע לכמה מחסידיו באי סקאיי (Skye) שבמערב סקוטלנד. באי החביאו אותו בביתם קפטן ג'ון מק'ינון ומשפחתו תוך סיכון חייהם. בוני פרינס צ'רלי היה נטול כתר, צבא וממון ועם פרס כספי על ראשו, אך ברשותו היה מתכון סודי להכנת ליקר על בסיס דבש ו-וויסקי. לאחר כמה חודשים באי סקאיי נמלט בוני פרינס צ'רלי לצרפת, לא לפני שהעניק למשפחת מק'ינון, כאות תודה, את המתכון הסודי. מצרפת המשיך לרומא תחת השם "הרוזן מאלבני", התחתן עם נסיכה, התגרש, שקע באלכוהוליזם ולבסוף הלך לעולמו בשנת 1788. משפחת מק'ינון הכינה את המשקה בעיקר לעצמה ולשבט שלה וכינתה אותו "המשקה הצהוב" (Dram Buidhe), לאחר מכן שונה השם ל"משקה המספק" (An Dram Buidheach), ורק בשנת 1893, בפונדק קטן באי סקאיי, הוטבע השם המקוצר והסופי של המשקה: דרמבוי (Drambuie). בשנת 1900 עזב מלקולם מק'ינון, נכדו של ג'ון, את האי סקאיי ועבר לאדינבורו, שם החל לעבוד כמוכר בחנות יין. הוא עלה במעלה הדרגות ולבסוף קנה את העסק והפך לבעלים. לאחר כמה חודשים נזכר מלקולם שבידי משפחתו נמצא עדיין המתכון הסודי של הדרמבוי והוא החליט לנסות לשווקו להמונים. הבקבוק הראשון יוצר בשנת 1909, אך מלקולם הפסיד כסף רב בגלל מסים כבדים שהוטלו על משקאות אלכוהוליים. אבל, מק'ינון לא ויתר, המשיך בייצור הליקר שלו, ב-1914 הוקמה חברת דרמבוי (Drambuie Liqueur Company) באופן רשמי והמכירות החלו להרקיע שחקים. במשך 31 שנים ניהל מלקולם את החברה, עזר לה לשרוד שתי מלחמות עולם ותקופת יובש בארה"ב, עד שנפטר בשנת 1945 והוא בן 62. השליטה עברה לאלמנתו, ג'ינה, ובמשך 20 שנה היא עמדה בראש החברה והייתה לשגרירת דרמבוי בעולם. משנת 1989 ועד היום מרי מק'ינון- כלתה של ג'ינה- היא יו"ר חברת דרמבוי, וזהו אחד מהליקרים האהובים והפופולריים ביותר בעולם. את מתכון הדרמבוי יודעת רק מרי מק'ינון והמאסטר בלנדר של דרמבוי, אך אנו יודעים שהדרמבוי הוא ליקר המבוסס על וויסקי סקוטי מאלט (בעבר השתמשו בטאליסקר, אך היום כבר לא ובחברה מסרבים לגלות את שם הוויסקי החדש), תערובת של תבלינים סודיים ודבש שמופק משיח האברש (Heather Honey). על תווית הבקבוק מופיע המשפט "Remember The Gift Of The Prince", לזכרו של בוני פרינס צ'רלי, והמס' 45 מוזכר על הבקבוק, לזכר שנת 1745 בה הובא הליקר לסקוטלנד.